פסק-דין בתיק ת"א 41543-11-10

תביעה כספית לתשלום סך של 153,280 ש"ח.

העובדות ותמצית טענות הצדדים:

התובע זכה במכרז לבניית בית המועצה של הנתבעת וביום 21.7.04 נחתם חוזה לביצוע העבודה בין הצדדים, ולאחר שהתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, הם באו בדברים וחתמו על הסכם ביום 8.11.2008 אשר מסדיר את המחלוקות ביניהם (להלן: "ההסכם").

אין חולק כי עבודות הבנייה הסתיימו, והבניין אוכלס ביום 1.6.09, אלא ששוב התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים  בנוגע  לטיב העבודות שבוצעו וביום 8.11.09 חתמו הצדדים על נספח להסכם  (להלן: "הנספח להסכם") ובו סוכם כי הנתבעת תשלם לתובע, לסיום סופי ומוחלט של עבודות הבנייה,  סך של 1,000,000 ש"ח אשר ישולמו בתשלומים כאשר התשלום האחרון בסכום של 200,000 ש"ח יבוצע רק לאחר ביצוע מלא וסופי של תיקון כל הליקויים במבנה, לרבות תיקון הרטיבות, וכי ראיה לקבלת עבודות תיקון המבנה תהיה אך ורק אישור מהנדס המועצה כי כל הליקויים תוקנו כנדרש.

אין חולק כי התשלומים ע"פ הנספח להסכם שולמו כולם למעט סכום של 150,000 ש"ח בגינו הוגשה התביעה דנן.

טענות התובע כי הוא ביצע והשלים את כל התיקונים ע"פ הנדרש מכוח ההסכם והנספח לו ועל כן אין כל סיבה לעיכוב התשלום ויש לשלמו.

הנתבעת טוענת כי בבניין נותרו ליקויים בעיקר ליקויי רטיבות וליקויים במערכת מיזוג האוויר, כפי המפורט בסעיף 7(ב) לכתב ההגנה, שהתובע לא השלימם ואשר עלות תיקונם מגיעה עד סכום התביעה ועל כן יש לקזז עלות זו מול התמורה שלא שולמה ולהורות על דחיית התביעה.

דיון ומסקנות:

בהסכמת הצדדים מונו שני מומחים מטעם ביהמ"ש, המומחה צבי שפי, מהנדס אזרחי, מומחה לביקורת מבנים והמהנדס ראול וייסמן, מומחה  בתחום מיזוג האוויר.

ההסכמה הדיונית:

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים בכתב, וביהמ"ש ייתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק ועל כן, פסק דין זה ניתן ללא שמיעת עדים ובהתאם להסכמה הדיונית של הצדדים.

המומחים מטעם ביהמ"ש:

אין חולק שמדובר בחוות דעת של מומחים מוסכמים מטעם בית המשפט. ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

" משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה  בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 ; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998).בהעדר חקירה  למומחים  ובהעדר סתירה לחוות דעת המומחים, לא מצאתי לסטות מחוות דעתם של המומחים, וחוות דעתם תשמש כנקודת מוצא לעניין הליקויים בעבודת התובע, למעט באותן נקודות בהן המסקנה אליה הגיעו המומחים אינה מעוגנת משפטית, או אינה סבירה לאור נסיבות העניין.

א. חוות דעת המומחה צבי שפי;

בסיכומי התובע הוא חלק על מסקנות המומחה בסעיפים ב(1), ב(2), ב(3.2) ו- סעיף 5 לחוות הדעת, ולעניין יתר הסעיפים התובע לא התייחס בסיכומיו ואני רואה בכך הסכמה ליתר מסקנות המומחה.

על כן אתייחס לאותן נקודות שהן במחלוקת בעיני התובע:

סעיף ב(2) - תיקוני צבע בקירות: